עודכן: אוגוסט 2026
אחרי ארבע שנים בטביליסי, העיר העתיקה היא עדיין המקום שאני לוקח אליו כל אורח שמגיע. זה לא גדול — קילומטר וחצי על קילומטר בערך — אבל דחוס שם הכל: מבצר מהמאה הרביעית, מרחצאות גופרית עם כיפות לבנים, בית כנסת פעיל, מרפסות עץ מתפוררות ויפות, וסמטאות שכל אחת מהן נגמרת בבית קפה. אפשר לעשות את זה בחצי יום, ואפשר בקלות לאבד שם יום שלם.
במדריך הזה בניתי לכם מסלול הליכה מסודר עם סדר תחנות הגיוני, מחירים עדכניים נכון לאוגוסט 2026, איפה לעצור לאכול, וגם את הטעויות שאני רואה מטיילים ישראלים עושים שוב ושוב. בסוף יש שאלות נפוצות עם תשובות קצרות.
כיכר החירות — נקודת ההתחלה הטבעית
כיכר החירות (Freedom Square) היא הגבול בין העיר ה"חדשה" של שדרות רוסתוולי לבין העיר העתיקה, ובעיניי זו נקודת הפתיחה הכי נוחה: יש תחנת מטרו בשם הזה בדיוק מתחת לכיכר, כך שקל להגיע לכאן מכל מקום בעיר (פרטים על הכרטיסים במדריך התחבורה הציבורית בטביליסי).
במרכז הכיכר עומדת האנדרטה של גיאורגי הקדוש — פסל מוזהב של הקדוש הורג את הדרקון, בראש עמוד בגובה של כ־35 מטר. זו עבודה של הפסל זורב צרטלי, והיא הוצבה ב־2006 במקום שבו עמד פעם פסל של לנין. מסביב לכיכר תמצאו את בניין העירייה הישן, מרכז מידע לתיירים, וכניסה לגן פושקין הקטן. אל תתעכבו כאן יותר מרבע שעה — הכיכר היא שער, לא יעד.
רחוב קוטה אפחזי (לסלידזה) ובית הכנסת הגדול
מהכיכר יורדים לרחוב קוטה אפחזי — הרבה מקומיים עדיין קוראים לו בשמו הישן, לסלידזה. זה עמוד השדרה של העיר העתיקה: רחוב ארוך ומתעקל שמוביל עד למיידאן, עמוס חנויות יין, גלריות, דוכני צ'ורצ'חלה ומחליפי כספים.
החלק שהכי מרגש ישראלים: בערך באמצע הרחוב, במספר 45, עומד בית הכנסת הגדול של טביליסי — בניין לבנים אדומות מ־1904, פעיל עד היום עם מניינים קבועים. אפשר להיכנס (כניסה חופשית, כיפות במקום), וזו תזכורת יפה לקהילה היהודית הגאורגית שחיה כאן יותר מ־2,000 שנה בלי אנטישמיות של ממש. מי שמחפש אוכל כשר — ממש ליד יש מסעדה כשרה, ריכזתי הכל במדריך הכשרות בטביליסי.
קתדרלת סיוני ומגדל השעון של גבריאדזה
סטייה קטנה שמאלה מקוטה אפחזי מביאה אתכם לקתדרלת סיוני — במשך מאות שנים הכנסייה הראשית של גאורגיה (עד שנבנתה צמינדה סמבה הענקית). המבנה המקורי הוא מהמאה ה־6-7, נהרס ונבנה מחדש שוב ושוב, ובפנים שמור צלב הגפן של נינו הקדושה, הפריט המקודש ביותר בנצרות הגאורגית. כניסה חופשית, לבוש צנוע.
שתי דקות משם נמצא הדבר שאני הכי אוהב באזור הזה: מגדל השעון העקום של תיאטרון הבובות של רזו גבריאדזה. המגדל נראה כאילו יצא מספר ילדים — והוא אכן נבנה רק ב־2010 על ידי גבריאדזה עצמו. בכל שעה עגולה מלאך יוצא מדלת קטנה למעלה ומכה בפעמון, ופעמיים ביום (בדרך כלל 12:00 ו־19:00) מתקיים מופע בובות זעיר בחלון. אם התיאטרון עצמו מעניין אתכם — כרטיסים נחטפים, מומלץ להזמין מראש דרך האתר הרשמי.
סמטת שרדני ומיידאן
סמטת ז'אן שרדני (Jan Shardeni) היא הרחוב ההולך־בטלים של העיר העתיקה: מדרחוב קצר וצפוף של מסעדות, ברים וגלריות, על שם נוסע צרפתי מהמאה ה־17 שכתב על טביליסי. בערב זה המקום הכי תוסס בעיר העתיקה, עם ישיבה בחוץ וג'אז חי פה ושם. אזהרה ידידותית: המסעדות כאן מתמחרות לתיירים. לשתות משהו — כן. ארוחה מלאה — יש טובות וזולות יותר, ריכזתי המלצות אמיתיות במדריך המסעדות ובמדריך הברים של טביליסי.
שרדני נשפכת אל מיידאן — הכיכר הקטנה שהייתה במשך מאות שנים שוק השיירות של העיר. מתחת לכיכר מסתתר בזאר תת־קרקעי קטן, ומכאן כבר רואים את המרחצאות ואת המבצר על ההר.

אבנותובני — שכונת מרחצאות הגופרית
אבנותובני היא הסיבה שטביליסי בכלל קיימת: לפי האגדה, המלך וחטנג גורגסאלי גילה כאן את המעיינות החמים בזמן ציד, והחליט להקים עיר. "טביליסי" נגזר מהמילה הגאורגית לחמים. הכיפות העגולות מלבנים שבולטות מהאדמה הן גגות המרחצאות, והמפואר שבהם — מרחץ אורבליאני (צ'רלי אבאנו) עם חזית האריחים הכחולים שנראית כמו מסגד פרסי.
מחירים נכון לאוגוסט 2026: חדר פרטי עולה בערך 70 עד 200 לארי לשעה (כ־85 עד 240 ₪) לכל החדר, תלוי במרחץ ובגודל החדר, כשבמקומות היוקרתיים יותר המחיר מטפס. עיסוי קרצוף מסורתי (קיסה) מוסיף בערך 15 עד 30 לארי. שווה להזמין מקום יום מראש, במיוחד בסופי שבוע. ואל תפספסו: הליכה של חמש דקות במעלה הקניון מאחורי המרחצאות מביאה אתכם למפל לגבתחבי — מפל אמיתי בלב העיר.
מבצר נריקלה, הרכבל ואמא גאורגיה
מבצר נריקלה משקיף על העיר העתיקה כבר מהמאה הרביעית, והורחב על ידי הערבים במאה השמינית. הכניסה לחומות חופשית, והנוף מלמעלה הוא הטוב ביותר בעיר. הדרך הכיפית לעלות היא הרכבל מפארק ריקה: נסיעה של שתי דקות מעל הגגות והנהר, במחיר 2.5 לארי לכיוון (כ־3 ₪) נכון לאוגוסט 2026. משלמים רק בכרטיס מטרומאני (Metromoney) — אותו כרטיס של המטרו והאוטובוסים — שעולה 2 לארי בקופה, וכרטיס אחד יכול לשלם על כמה אנשים. הרכבל פועל בדרך כלל מ־11:00 עד 23:00.
מהמבצר כדאי ללכת עשר דקות לאורך הרכס אל פסל אמא גאורגיה (קרטליס דדה) — אישה מאלומיניום בגובה 20 מטר שמחזיקה קערת יין למי שבא כידיד, וחרב למי שבא כאויב. תמצית האירוח הגאורגי בפסל אחד. אפשר לרדת חזרה ברגל בשביל שמסתיים ליד המרחצאות.
מטחי, פסל גורגסאלי וגשר השלום
מעבר לנהר, על צוק שמתנשא מעל המים, עומדת כנסיית מטחי מהמאה ה־13 ולידה פסל הפרשים של המלך וחטנג גורגסאלי — מייסד העיר — שמצביע על העיר שהקים. זו בעיניי נקודת התצפית הכי טובה על אבנותובני, נריקלה והנהר, והיא בחינם. עולים אליה בגשר מטחי מהמיידאן, חמש דקות הליכה.
בהמשך הגדה נמצא גשר השלום — קשת הזכוכית והפלדה של האדריכל האיטלקי מיקלה דה לוקי, שנחנכה ב־2010. ביום הוא נחמד, בלילה הוא מופע תאורה של אלפי לדים. הגשר מחבר את העיר העתיקה לפארק ריקה, שממנו יוצא הרכבל לנריקלה — ולכן הוא משתלב מצוין בסוף המסלול. עוד רעיונות לאזור הזה תמצאו במדריך האטרקציות בטביליסי.

מסלול חצי יום מומלץ — סדר התחנות
זה הסדר שאני עושה עם אורחים, בערך 4-5 שעות בקצב נינוח:
- התחלה בכיכר החירות (רבע שעה, כולל קפה).
- ירידה ברחוב קוטה אפחזי + עצירה בבית הכנסת הגדול (45 דקות).
- סטייה לקתדרלת סיוני ומגדל השעון של גבריאדזה — לתזמן לשעה עגולה בשביל המלאך (30 דקות).
- סמטת שרדני ומיידאן (20 דקות, או יותר אם עוצרים לשתות).
- אבנותובני + הליכה למפל לגבתחבי (45 דקות; מרחץ אמיתי — להוסיף שעה).
- חציית גשר מטחי לכנסיית מטחי ופסל גורגסאלי (30 דקות).
- ירידה לפארק ריקה דרך גשר השלום, ורכבל לנריקלה + אמא גאורגיה לשקיעה (שעה).
לאכול? חינקלי ומצ'די בסמטאות שליד המיידאן, או לחכות לסוף ולאכול ליד ריקה. ומי שמעדיף שמישהו יוביל ויספר את הסיפורים — יש סיורים מודרכים בעברית שמכסים בדיוק את המסלול הזה.
כמה זמן להקדיש וטעויות נפוצות
מינימום אמיתי: חצי יום. אם אתם בעיר יומיים־שלושה, תנו לעיר העתיקה אחר צהריים ועוד ערב אחד — היא מקום אחר לגמרי אחרי החשכה, כשהמבצר מואר.
הטעויות שאני רואה הכי הרבה:
- נעליים לא נכונות. הכל כאן אבני ריצוף משופעות וחלקות. כפכפים זו טעות שמרגישים אחרי שעה.
- להגיע למרחצאות בלי הזמנה בערב או בסוף שבוע — החדרים הפרטיים הטובים תפוסים.
- לטפס לנריקלה ב־14:00 באוגוסט. אין צל. תעלו ברכבל, ותשמרו את ההליכה לשעות הקרירות.
- לאכול ארוחה מלאה על שרדני בלי לבדוק מחירים — משלמים תוספת תיירים משמעותית.
- לדחוס הכל לשעתיים. הקסם של העיר העתיקה הוא בסמטאות הצדדיות ובחצרות. תשאירו זמן ללכת לאיבוד.
ואם נשאר לכם עוד יום פנוי — העיר העתיקה מתחברת יפה לטיולי יום מטביליסי כמו מצחתה הסמוכה.
שאלות נפוצות
כמה זמן צריך לעיר העתיקה של טביליסי?
חצי יום (4-5 שעות) מספיק למסלול מלא בקצב נינוח, כולל עלייה ברכבל לנריקלה. אם מוסיפים ביקור אמיתי במרחצאות הגופרית או ארוחה ארוכה — תכננו יום כמעט שלם. שווה לחזור גם בערב כשהכל מואר.
כמה עולה הרכבל לנריקלה?
2.5 לארי לכיוון (כ־3 ₪) נכון לאוגוסט 2026, והתשלום רק בכרטיס מטרומאני שעולה 2 לארי בקופה. כרטיס אחד יכול לשלם על כל הקבוצה. הרכבל יוצא מפארק ריקה ופועל בדרך כלל בין 11:00 ל־23:00.
האם הכניסה למבצר נריקלה בתשלום?
לא, הכניסה למבצר נריקלה חופשית לגמרי. משלמים רק על הרכבל אם בוחרים לעלות בו. אפשר גם לטפס ברגל מאזור המרחצאות — כ־15-20 דקות עלייה — ולרדת בשביל אחר.
כמה עולים מרחצאות הגופרית בטביליסי?
חדר פרטי עולה בערך 70 עד 200 לארי לשעה (כ־85 עד 240 ₪) לכל החדר, תלוי במרחץ, בגודל החדר ובשעה, נכון לאוגוסט 2026. קרצוף קיסה מסורתי מוסיף כ־15-30 לארי. מומלץ להזמין מראש, במיוחד במרחץ אורבליאני המפורסם.
מה כדאי לראות בכיכר החירות?
הכיכר עצמה היא בעיקר נקודת פתיחה: במרכזה עמוד גבוה עם פסל מוזהב של גיאורגי הקדוש הורג את הדרקון, סביבה בניין העירייה הישן ומרכז מידע לתיירים, ומתחתיה תחנת מטרו. רבע שעה מספיקה, ומכאן יורדים ישר לעיר העתיקה דרך רחוב קוטה אפחזי.
רוצים ליווי אישי?
מתכננים טיול לגאורגיה ורוצים לוודא שלא פספסתם כלום? אני חי בטביליסי כבר ארבע שנים ועוזר לישראלים לתכנן את הביקור, את ההשקעה או את המעבר שלהם בצורה חכמה. אפשר לקבוע איתי שיחת ייעוץ אישית ונעבור יחד על כל מה שחשוב לכם.
